צו הריסה מנהלי מוצא מכוח סעיף 238א לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק"), ראשי וועדות התכנון והבנייה הם אשר מוציאים את צווי ההריסה. צווי ההריסה נועדו לשם טיפול בתופעת הבנייה הלא חוקית אשר קיימת רבות בארצנו. לשם הוצאת צו ההריסה המנהלי, על מהנדס הוועדה המקומית או  מהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל, שאחד מהם הסמיכו לכך, להגיש תצהיר חתום  המציין כי לפי ידיעתו הבניין חורג מהיתר הבנייה או שאין לבניין היתר בנייה, וכי לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבניין או שנסתיימה, לא יותר משישים ימים לפני הגשת התצהיר, וכי ביום הגשת התצהיר הבניין אינו מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה אשר אינה  עולה על שלושים ימים. כמו כן עפ"י סעיף 238א(ב) לחוק, לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. לבית המשפט ישנו שיקול דעת גדול ככל שהולך וגדל המועד מביצוע צו ההריסה. כך למשל, הגביל המחוקק את העילות לביטול צו ההריסה המנהלי, אשר מוצא כאשר הבניה עדיין לא הסתיימה (סעיף 238א לחוק); כאשר הורשע אדם על עבירה ובתחילת ההליכים טרם הסתיימה הבניה או שנסתיימה תוך ששה חודשים שלפני תחילת ההליכים ונקבע מתן צו הריסה כחובה, למעט במקרים יוצאי דופן. בכל מקרה אחר אשר הורשע אדם, די בקיום הבנייה הבלתי חוקית כדי שינתן צו הריסה, נטל השכנוע כאמור יוטל על הנאשם. ההלכה הפסוקה מורה כי בית-המשפט לעניינים מקומיים מוסמך לבטל צו הריסה מינהלי אם נפלו בו "פגמים חמורים" שיש בהם כדי להביא להצהרה על בטלות הצו מעיקרו. עוד הודגש בפסיקה, כי על-רקע תכליתו של סעיף 238א לחוק, עילות הביקורת השיפוטית מצומצמות, ואף "יש להיזהר שלא לשים את הסמכות להוציא צו הריסה מינהלי, באופן שישבש את האפשרות להילחם בבנייה הבלתי חוקית.

*אין באמור לעיל כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ויש להתייעץ עם עורך דין בטרם התקשרות בעסקה.