לאור חוק הירושה, אדם אשר לא מכין צוואה, או כאשר צוואתו נפסלת או כאשר אינה מקבלת צו קיום צוואה, תתחלק ירושתו עפ"י חוק הירושה, התשכ"ה- 1965 (להלן:"החוק"), יורשים עפ"י דין הם: 1. מי שהיה במות המוריש בן זוגו. 2. ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם והוריו הוריו של המוריש. אם הניח אחריו המוריש ילדים, נכדים או הורים הם ירשו חצי מהעיזבון אשר יתחלק בינהם ואילו את החצי השני יירש בן זוגו של המוריש. ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי הוריו. יורש עפ"י צוואה יבקש צו קיום צוואה מהרשם לענייני ירושה ועם קבלת הצו, ניתן יהיה לרשום את הנכסים ע"ש היורש. ישנן מספר צורות לכתיבת צוואה: 1. צוואה בכתב יד (עפ"י סע' 19 לחוק)- צוואתו של המוריש תכלול תאריך וחתימה. 2. צוואה בעדים (עפ"י סע' 20 לחוק)- תיעשה בפני שני עדים החתומים על הצוואה ותכלול תאריך. 3. צוואה בפני רשות (עפ"י סע' 22 לחוק)- ניתן להגיש צוואה או לבוא ולומר את הצוואה בע"פ, בפני שופט, רשם, רשם לענייני ירושה, חבר בית דין דתי או נוטריון. 4. צוואה בעל פה (עפ"י סע' 23 לחוק)- תיעשה רק כאשר אדם גוסס, העדים ירשמו זכרון דברים, את נסיבות המקרה ויפקידו את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה. תוקפה של צוואה: צוואה אשר נעשתה על ידי קטין או פסול דין- בטלה. צוואה אשר נעשתה תוך כדי אונס או איום גם כן בטלה.

לחוק הירושה נוסף סע' 25 ב' לאור מקרה בו אישה אשר הוכתה ע"י בעלה, התאבדה ורשמה על 2 פתקים ללא חתימה או תאריך כי בקשתה היא שבעלה לא ירש דבר. הסעיף אומר:  "לא היה לבית המשפט ספק באמיתותה של צוואה בכתב יד, ובדבר גמירות הדעת של המצווה, רשאי הוא בנסיבות מיוחדות לקיימה אף אם בהיעדר חתימה או תאריך, כנדרש בסעיף 19". מומלץ לערוך צוואה בכדי למנוע עימותים וסכסוכים בקרב בני המשפחה.

* אין באמור לעיל כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ויש להתייעץ עם עורך דין בטרם התקשרות בעסקה.